העמדת שאלת הסבל, טוענת היהדות אפשרית היא בשתי דימנסיות נפרדות גורל ויעוד. היהדות הבחינה תמיד בין קיום גורלי לקיום יעודי, בין האני יליד הגורל להאני בן היעוד. בהבחנה זו צפונה תורת הסבל שלנו.
אדם הראשון היה אביה של הקהילה הטבעית, זו שלא נגאלה. אברהם היה אביה של הקהילה הרוחנית זו שזכתה להיגאל. אדם הראשון חטא ופעל בניגוד לרצונו של האלוקים. אברהם הכריז
ניתן להצביע על שתי תורות בסיסיות בדבר מוסד הנישואין. האחת מפתחת מערכת ערכים המופנית כלפי חוץ ומוצאת את משמעותם של הנישואין מחוץ לזיווג, בעוד שהאחרת מפתחת מערכת ערכים אימננטית ומגלה את משמעותם של הנישואין בהם ובתוכם.
"...יַנְהִיג הַכֹּחַ הַחֶפְצִי כָּל הָאֲבָרִים הַמְשַׁמְּשִׁים אוֹתוֹ בִּזְרִיזוּת וַחֲרִיצוּת וְשִׂמְחָה, וְיַעַמְדוּ בְעֵת הָעֲמִידָה מִבְּלִי עַצְלָה, וְיִשְׁתַּחֲווּ עֵת שֶׁיְּצַוֵּם לְהִשִׁתַּחֲווֹת, וְיֵשְׁבוּ בְּע…
"מאי חנוכה? ... שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים.…
1. הדיאלקטיקה המקראית יסודה בעובדה שהאדם הראשון איש ההדר, השלטון וההצלחה, והאדם השני, איש האמונה הבודד, איש הציות והכשלון, אינם שני אנשים שונים הנמצאים בעימות חיצוני כ"אני" מול "אתה" אלא איש אחד השרוי בעימות בתוך עצמו. ה…
איש האמונה 2 אולם בעוד שהיקום מעורר את האדם הראשון לשאוף לכח ולפיקוח ומשום כך הוא שואל את שאלת האיך הפונקציונלית הרי האדם השני מגיב לקריאת היקום בכך שהוא מזדקק למחווה של הכרה מסוג אחר. הוא אינו שואל אף שאלה פונקציונלי…
"אין התפלה באה כתקונה כי אם מתוך המחשבה שבאמת הנשמה היא תמיד מתפללת. הלא היא עפה, מתרפקת על דודה בלא שום הפסק כלל, אלא שבשעת התפלה המעשית התפלה הנשמתית התדירית הרי היא מתגלה.
המשך למאמרו של מרן הרב, אפשר לומר שקשיי התפילה בימינו נובעים מהעיסוק המרובה בפרטי התפילה על חשבון הבנת משמעותה הכללית. עלינו להגביר עתה את העיסוק במשמעותה של התפילה, ומתוך כך נתחזק בפרטי הלכותיה.
