"אַשְׁרֵ֣י הָ֭עָם יוֹדְעֵ֣י תְרוּעָ֑ה ה' בְּֽאוֹר־פָּנֶ֥יךָ יְהַלֵּכֽוּן" הארת ראש השנה לכל השנה מתוך עיון בפסוקי תהילים

הרבנית עליזה שניאור 23.09.19

"אַשְׁרֵ֣י הָ֭עָם יוֹדְעֵ֣י תְרוּעָ֑ה ה' בְּֽאוֹר־פָּנֶ֥יךָ יְהַלֵּכֽוּן". (תהלים פט)

  1. ויקרא רבה (מרגליות) פרשת אמור פרשה כט

ד"א אשרי העם יודעי תרועה, א"ר יאשיה וכי אומות העולם אינן יודעין להריע, כמה קרנים יש להם, כמה בוקיינוס יש להם, כמה סרפיתות יש להן, ואת אמר אשרי העם יודעי תרועה, אלא אשרי העם שהן יודעי' לרצות את בוראן בתרועה. מה הקדוש ברוך הוא עושה עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים ומתמלא עליהם רחמים והופך להם מדת הדין למדת רחמים. אימתי בראש השנה, בחדש השביעי באחד לחדש.

  1. במדבר פרק כט

וּבַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ מִֽקְרָא־קֹ֙דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ י֥וֹם תְּרוּעָ֖ה יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם.

  1. תהלים ב,ט

 תְּ֭רֹעֵם בְּשֵׁ֣בֶט בַּרְזֶ֑ל כִּכְלִ֖י יוֹצֵ֣ר תְּנַפְּצֵֽם.

מצודות – תשבר אותם כמו המשבר מה בשבט ברזל.

  1. במדבר כג, כא

לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֙וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל ה' אלוקיו עִמּ֔וֹ וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בּֽוֹ.

רש"י – לשון חבה ורעות כמו רעה דוד - אוהב דוד, ויתנה למרעהו, וכן תרגם אונקלוס ושכינת מלכהון ביניהון.

  1. נחמיה פרק ח

 וַיֹּ֣אמֶר נְחֶמְיָ֣ה ה֣וּא הַתִּרְשָׁ֡תָא וְעֶזְרָ֣א הַכֹּהֵ֣ן׀ הַסֹּפֵ֡ר וְהַלְוִיִּם֩ הַמְּבִינִ֨ים אֶת־הָעָ֜ם לְכָל־ הָעָ֗ם הַיּ֤וֹם קָדֹֽשׁ־הוּא֙ לַה' אֱלֹקיכֶ֔ם אַל־תִּֽתְאַבְּל֖וּ וְאַל־תִּבְכּ֑וּ כִּ֤י בוֹכִים֙ כָּל־הָעָ֔ם כְּשָׁמְעָ֖ם אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָֽה.

וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֡ם לְכוּ֩ אִכְל֨וּ מַשְׁמַנִּ֜ים וּשְׁת֣וּ מַֽמְתַקִּ֗ים וְשִׁלְח֤וּ מָנוֹת֙ לְאֵ֣ין נָכ֣וֹן ל֔וֹ כִּֽי־קָד֥וֹשׁ הַיּ֖וֹם לַאֲדֹנֵ֑ינוּ וְאַל־תֵּ֣עָצֵ֔בוּ כִּֽי־חֶדְוַ֥ת ה' הִ֥יא מָֽעֻזְּכֶֽם.

רש"י - היום קדוש - כי יום ר"ה הוא.

כי בוכים כל העם - מפני שלא קיימו התורה כראוי.

 

  1. ראש השנה לב:

אמר רבי אבהו: אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בראש השנה וביום הכפורים? - אמר להם: אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו - וישראל אומרים שירה?

  1. ילקוט שמעוני תהלים רמז תתפח

כתיב כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו, ר' חנינא ורבי אושעיא איזו אומה כאומה זו שיודע אופיו של אלהיה, בנוהג שבעולם אדם יודע שיש לו דין, לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו ואינו חותך צפרניו, לפי שאינו יודע היאך דינו יצא, אבל ישראל אינן כן אלא לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ומגלחין שערם ומחתכין צפרניהם ואוכלין ושותין ושמחין בראש השנה, לפי שיודעים שהקב"ה עושה להם נסים ומוציא דינם לכף זכות וקורע להם את גזר דינם.

  1. הרב קוק, מובא ב'מועדי הראי"ה' לראש השנה

כל תרועה-תקיעה מלפניה ותקיעה לאחריה. התקיעה שלפניה הפשוטה הישרה, מעוררת את לבת האש העצורה בנשמתה של כנסת ישראל, והיא שומעת את הקול הקדוש הזה וחוזרת בתשובה.

והתשובה באה מתוך שהיא זועקת על שבריה, בגניחה, ביללה ומשפרת היא את מעשיה ושבה אל בית אביה כנעוריה.

ואז מתגלה כי גם התרועה של ישראל, תרועת מלך היא, שבמעמקי לבה מתגעגת היא להכתרת מלכו של עולם, וזה כל אדיר חפצה 'ותמלוך אתה ה' לבדך על כל מעשיך'.

התקיעה הפשוטה שלאחריה מגלמת את רוממות חביון עוז נשמת ישראל, שלמרות הידיעות וההשפלות החיצוניות, עומדת היא בצביון קדשה.

ומסיימים אנו את ברכת השופרות בהכרזה 'כי אתה שומע קול שופר ומאזין תרועה' – כי רק הקב"ה הוא השומע את השתוקקותם של ישראל להכריז על מלכותו יתברך ולהכתירו בכתר מלכות, רק הוא המאזין לתרועה ויודע שכל פעולותיהם של ישראל באים מתוך עומק חפצם ל'תרועת מלך בו'.

 

  1. דרשות הרב קוק לשבת תשובה, מאורות הראי"ה קס"ה

וז"ש 'אשרי העם יודעי תרועה' הכונה שיודעים כח התשובה שבא על ידי סגולת התרועה שמתגלה בימי רצון האלה. ועל ידי ידיעתם והכרתם מהותה הם מכירים אותה גם כן אחרי שנעלם מעיניהם "ה' באור פניך יהלכון" גם בכל השנה אור ה' לפניהם להורות להם דרך החיים והטוב.

 

  1. פירוש הרש"ר הירש לתהלים

מזמור טו - 'מזמור לדוד ה' מי יגור באהלך מי ישכן בהר קדשך' –

"'גור' אינו מציין אלא שהייה קצרה במקום, ואילו 'שכן' מבטא ישיבת קבע. 'אהלך' הוא המקדש, בו אין שוהים אלא זמן מוגבל. 'הר קדשך' מורה בראש וראשונה על הדרך המובילה להר הבית...אל המקדש באים על מנת לחדש שם לפני ה' את הכרת האמיתיות ואת ההחלטות לחיים שהם עבודת ה'. לא שעבודה זו מוגבלת למקדש בלבד, היא נעשית במקומות החיים הסובבים את המקדש כמרכז קדושתן. לפי ביטוי של מזמור צב, צריכים אנו להיות 'שתולים' במקדש, על מנת 'להפריח' 'ולשאת פרי' בחצרותיו. 'שתולים בבית ה' בחצרות אלוקינו יפריחו' (צב, יד)".

 

מזמור כז - '...אחת שאלתי מאת ה' ... שבתי בבית ה' כל ימי חיי'

"'אחת'- בכל שאיפתי בחיי מבקש אני רק אחת, שאותה לא יוכלו האויבים לגזול ממני ואין הסכנות והייסורים מסוגלים לצמצמה ולעמעמה. אחת זו היא שבתי וגו'. 'שבתי בבית ה', ודאי שאין פירושה שהייה ממשית בבית ה'. אף הכהנים לא היו בהיכל בקביעות. ביטוי זה אינו בא איפוא לבטא אלא את השקפת החיים והגשמת תעודת החיים המקודשת, שעל ידה נעשית כל אתר ואתר לבית ה'.

'כל ימי חיי' - לא רק אותן השעות המעטות בהן אני נמצא בתחום היכל ה' ממש אלא בכל מקום ובכל עת מטרתי היא: להיות, לשבת ישיבת קבע בבית ה' כל ימי חיי".

 

"בְּ֭שִׁמְךָ יְגִיל֣וּן כָּל־הַיּ֑וֹם וּבְצִדְקָתְךָ֥ יָרֽוּמוּ".

  1. פירוש רבי אברהם בן רמוך לתהלים

'בשמך יגילון כל היום' – יאמר כי העם יודעי תרועה יגילו כל היום בהיותם דבקים בשמך... 'ובצדקתך ירומו' – עם הצדקה שתעשה עמהם, שתשפטם בצדקך ולא כמעשיהם, יתנשאו ויגבהו על אויביהם'.

 

כִּֽי־תִפְאֶ֣רֶת עֻזָּ֣מוֹ אָ֑תָּה וּ֝בִרְצֹנְךָ֗ תרים תָּר֥וּם קַרְנֵֽנוּ.

  1. פירוש רש"ר הירש לתהלים

כי תפארת – לא את כבודם ותפארתם הם יבקשו. אתה תפארת עוזם... וברצונך – ועל ידי רצונך שהם מתאמצים להיות ראויים לו ושאתה רואה אותם כראויים לו, תרום (קרי) קרנם, ואתה תרים (כתיב) אותה. קרנם תרום רק משום שאתה מרים אותה.

 

אַ֭שְׁרֵי יוֹשְׁבֵ֣י בֵיתֶ֑ךָ ע֝֗וֹד יְֽהַלְל֥וּךָ סֶּֽלָה (תהלים פד)

  1. רש"ר הירש

מה מאושרים ומתמידים בהתקדמותם הם אלה שאינם מרוחקים מביתך. לא יושבים בביתך הם, כלומר שבים אל ביתך לפרקים, כי אם יושבי ביתך, עושים את כל חייהם עלי אדמות בביתך, כלומר בסביבתו הקרובה, במקום, אשר כל חייהם מהווים שיר המפרסם אותך בהתגלויותיך.

אשרי אדם עוז לו בך מסילות בלבבם – אולם מאושר הוא גם האיש המתמיד בהתקדמותו, אשר אף בהיותו בריחוק מקום מנוכחותך הגלויה, והוא נתון בחזית יסורים קשים, עוז לו בך – ידע למצוא בך את כח העמידה נגד התלאות, ... מסילות בלבבם – גם אלה אשר אינם יכולים עוד לעלות ברגליהם אל מקדש ה', יודעים למצוא את הדרך אליו בלבבם