אישור כניסה למקדש – מזמור כד

הרב ברוך הרניק 26.10.20

אישור כניסה למקדש – מזמור כד

תהלים פרק כד, א-י

לְדָוִד מִזְמוֹר

לַיקֹוָק הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ: כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:

מִי יַעֲלֶה בְהַר יְקֹוָק ?

וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ ?

נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי

                                     וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:

יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְקֹוָק  

וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:

זֶה דּוֹר דרשו דֹּרְשָׁיו

מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב

סֶלָה:

שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם         וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם          וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:

מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ?

יְקֹוָק עִזּוּז וְגִבּוֹר

יְקֹוָק גִּבּוֹר מִלְחָמָה:

שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם         וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם               וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:

מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ?

יְקֹוָק צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד

סֶלָה:

 

רד"ק[1] תהלים פרק כד

(א) לדוד מזמור. זה המזמור חיברוֹ דוד שיאמרו אותו כשיכניסו הארון לבית קודש הקדשים. והיה זה אחר שהעלה עולה בהר המוריה ונגלה אליו המקום וידע כי שם יהיה בית ה', כמו שכתוב בדברי הימים (א כב, א). ואמר: לה' הארץ ומלואה תבל וישבי בה, ואף על פי שכל הארץ היא לה', זה ההר נקרא הר ה' ומקום קדשו, כי הוא מקום קדשו באמת כי הוא מְכֻוָּן כנגד כסא הכבוד

אבל זה ההר לא כונן אותו לכל הברואים, ואף לא לכל בני אדם, אלא לנקי כפים ובר לבב, והוא זרע יעקב שהם מבקשי ה' ונצטוו שיהיו נקיי כפים וברי לבב

(ג) מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו. שאין ראוי לכל אדם שיעלה בו לפי שהוא מקום הקודש והתשובה:

(ד) נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשו ולא נשבע למרמה. והנה הזכיר שלשת תכונות האדם בפסוק זה. המעשה והמחשבה והדיבור, ובשלשתם יהיה האדם שלם, שיהיה נקי במעשיו ובר בלבבו ונאמן בדיבורו. נפשי, ביו"ד, והוא מאמר האל, כמו (שמות כ, ז; דברים ה, יא), לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא, ונפשו הוא שמו, וכן אמר (עמוס ו, ח): נשבע ה' אלהים בנפשו. וכתוב נפשו בוא"ו, רצונו לומר, אפילו נפשו של הנשבע לא ישא לשוא. ולא נשבע למרמה, כי אם באמת ובצדקה

 (ו) זה דור דרשו. מי הוא שיעלה בהר ה' ובמקום קדשו, שהוא נקי כפים ובר לבב? זהו דור דורשי ה', והם ישראל. וזה היה בימי שלמה שבנה הבית. וכתוב דרשו, כנגד דור שהוא דרך כלל לשון יחיד. וקרי דֹּרְשָׁיו, כנגד הפרטים שהם רבים. מבקשי פניך יעקב, כנגד האל מדבר המשורר, הם הם שיבקשו פניך בבית המקדש

מסכת שבת דף ל עמוד א

כשבנה שלמה את בית המקדש

ביקש להכניס ארון לבית קדשי הקדשים - דבקו שערים זה בזה.

אמר שלמה עשרים וארבעה רננות ולא נענה.

פתח ואמר: "שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד"

רהטו בתריה למיבלעיה, אמרו: מי הוא זה מלך הכבוד?

אמר להו: ה' עזוז וגבור.

חזר ואמר: "שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד".

                   "מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה" -  ולא נענה.

כיון שאמר "ה' אלהים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך" - מיד נענה.

באותה שעה נהפכו פני כל שונאי דוד כשולי קדירה,

וידעו כל העם וכל ישראל שמחל לו הקדוש ברוך הוא על אותו עון.

 

 

פרשת תרומה

וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי: וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת: וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים: וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים: שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים: אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן: וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם:

 

פרשת בראשית

וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַיקֹוָק: וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע יְקֹוָק אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ:

 

[1] ביוגרפיה - רד"ק

ר' דוד קמחי נולד בנרבונה שבפרובנס סמוך לשנת ד"א תתק"כ [1160], ונפטר שם בשנת תתקצ"ה [1235]. היה מגדולי המדקדקים ומפרשי המקרא, כמו גם אביו ר' יוסף ואחיו הגדול ר' משה, שהיו רבותיו.