חנוכה - גילוי צדקת ישראל | כיסופים - המרכז לצמיחה רוחנית ישראלית

חנוכה - גילוי צדקת ישראל

"מאי חנוכה?... שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה" (שבת כא:)

מה החידוש בנס חנוכה הרי ארעו ניסים רבים ?! ואף ניסים הדומים לנס חנוכה, כהתרבות השמן באסוך השמן ע"י אלישע, וכנס בִיתו של רבי חנינא בן דוסא שהתחלף לה בערב שבת כלי השמן בכלי חומץ, ואביה השיב "מי שאמר לשמן וידלק - יאמר לחומץ וידלק", ואכן "היה דולק והולך עד שנטלו ממנו אור להבדלה" (תענית כ"ה.)

"וי"ל הצדיק, אשר כל הנהגותיו ומעשיו הם מחוץ לדרך הטבע - מתנהגים עמו בשמים בניסים ונפלאות מחוץ לדרך הטבע. אבל בקריעת ים סוף אז היו צריכים להעלות את כל ישראל, ואפילו את הפחות שבפחותים, שהיה צריך להיות ראוי לנס, כי אחרת היה נטבע, וזה היה פלא כביר.

אותו דבר בחנוכה. אם לא היה כל ישראל ראויים לנס לא היתה המנורה דולקת, יען שהמנורה של הציבור היתה, ולהעלות את כל ישראל למדרגה זו - זהו נס גדול" (חידושי-הרי"ם)

שבו בתשובה

"שנעשה הנס לבינונים ששבו בתשובה" (שפתי צדיק, חנוכה מו)

"...והגביה גם ישראל שיהיו במדרגה גדולה שהיא למעלה מהטבע..." (שפתי צדיק, וארא טז)

"בימי יון הרשע היה עם ישראל בשפל המצב בדרך רע, ...הכהן בכח קדושת המצוה האיר ללב בני-ישראל והדליק בלבם שלהבת... וזכו לתשובה שלימה" (ישמח-ישראל אלכסנד שם א)

עיקר הנס היה ע"י שישראל עשו תשובה שלימה (אהבת חיים עה"מ לרב סגל דייטש מט)

אח"כ כאשר ראו שמתי מספר שמסרו נפשם על קדושת השם ותורתו, ונהרגו חיל גדול של יונים...

חזרו כולם בתשובה... וזדים חזרו בתשובה ובאו לחיק עוסקי תורתך, וזה היה קידוש השם גדול (ברכת יצחק שוויגער עה"ת לז)

"תיכף אחרי שבאו בניך לדביר ביתך, מיד הדליקו נרות בחצרות קדשך וקבעו ימי חנוכה בהלל והודאה וחזרו כולם בתשובה שלימה" (ד"ת צאנז א תרמב כד)

שנשאר עוד כח חיות וקדושה בישראל

"עיקר הנס של חנוכה, שנשאר עוד כח חיות וקדושה בישראל, אחרי כל אשר עבר עליהם - להיות להם כהן-גדול וצדיק כזה" (תפארת שלמה חנוכה ד"ה ת"ר)

שעיקר הנס היה שבזמן שפל כזה לישראל, נמצא כהן-גדול קדוש וטהור כ"כ שהיונים לא יכלו לגעת בשמן שבחותמו (מאורות החנוכה סוכטשוב ס"ו)

ביטול מתתיהו לכלל נחשבו ישראל כטהורים

"כי מצד מעשיהם לא היו ראוים לנס..., כי זהו רבותא שאף שלא היו טהורים וראוים לנס, מכל-מקום מצד ביטול מתתיהו ובניו לכלל ישראל נכללו גם כלל ישראל בכלל הטהורים... וזהו הנס הגדול", (ישמח-ישראל אלכסנדר חנוכה לה)

לימד סנוגריא

עיקר הנס בחנוכה, שלמרות שבאותו הדור היה הרבה מתיוונים... עם כל זה ע"י שנתעורר אז הלימוד זכות של יהודה, שלימד סנוגריא גם על רשעי ישראל, דהכי ימלאו היוונים הרשעים את מקומם של אפילו הפחות שבפחותים שבישראל, וכי הם יודו וישבחו להקב"ה, - חס עליהם המקום וגברה יד בית חשמונאי על היוונים ונצחום (ד"ת צאנז א' תע יט)

בימי היוונים היו בני ישראל רחוקים מאוד מתשובה, עד שגם מלאך מיכאל ישתתק, אבל השי"ת המליץ בעדם שאין להם שכל ודעת תורה, וגם כשעושים מצוה אינם מבינים מאומה, - לכן התנהג עמהם הקב"ה כמו שמחנכים ילד קטן שאינו בר השגה, שמבטיחים לו כל טוב בשביל שילמד (ד"ת צאנז א' תסט יא)

שבים בעד הדור כולו "...והצדיקים שבדור יכולים להמשיך שפע של חסד גדול כזה, עד כדי למחוק לגמרי את כל עונות הדור ולהפכם לזכיות ממש, גם בלא תשובה גלויה מצד הדור, כ"א ע"י התשובה השכלית של הצדיקים לבדם, שהם שבים בעד הדור כולו, ובמחשבתם הם מחברים אליהם את כל הנשמות כולן של הדור, עד שהן מתחברות עמהן, ונעשו כולן שלמות ומזוככות" (שמונה קבצים א תרסט)

בשפל המדרגה

"בזה חנוכה היו כל ישראל בשפל המדרגה שאין כמוהו" "כמו שהיה אז בעת ההוא שהיה נראה לעין שנפסק הקדושה. כי היינו אז בתכלית שפל המצב בעסק התורה והמצוות" (אמרי אמת איגר מקץ 61. 62: )

"שישראל אז לא היו ראויים לנסים האלה, שרבים אז לא עמדו בנסיון ונתנו ידם ליונים... ומ"מ ריחם ה' בזכות מועטים שמסרו נפשם על קדושת ה'..." (שמ"ש חנוכה תרע"ט ליל ו')

"...שלעין כל נדמה היה כי הנה זה הגיע סוף וקץ לדת ישראל" (ד"ת צאנז א רמט ה')

אז גבר הקטרוג על כך שרבים מעדת ישראל נמשכו אחר חכמת יון והיו לכת המתיונים, כי עמדה מלכות יון הרשעה על עם ישראל בהתגברות הטומאה של חכמות חיצוניות ובטומאת הכפירה של כחי ועוצם ידי עשה לי החיל הזה (ד"ת צאנז א' תסט ט)

שישראל שאותו הדור היו חלשים בתורה שבעל-פה ובאמונת חכמים וצדיקים ע"י הפלוסופיה שהכניסו היונים (אהבת חיים עה"מ לרב סגל דייטש נ)

בחנוכה שלא היו ראויים לכך, רק מחסדו יתברך (אהבת חיים עה"מ לרב סגל דייטש נב)

בימי החשמונאים היו בני ישראל במצב שפל עד למאד, וכפי המתואר במגילת אנטיוכוס כאשר רובא דרובא מכלל בני ישראל התייונו וסטו מדרך יראי ה' (בצילא ויגש תשעד ה)

הנס הגדול - הושיעם בלי תשובה

"בגלות אנטיוכוס...הם לא שבו, ועמדו במרדם,...וא"כ אין זה מגדר להושיע לישראל, רק ה' חס על עמו והושיעם אפילו בלי תשובה כלל, וזהו הנס שהוא כנגד חוק אלוקים, ...וזה בגדר נס גדול נפלא שיעשה ה' דבר בלתי תשובה" (יערות-דבש דרוש ח, ז אדר תקלה)

מרדכי הצדיק גרם שבנ"י מצד הארת שכלם ישימו אל לבם לשוב אל ה' מצד התעררותם מעצמם..

בפורים היה הנס ע"י תפלת ישראל וע"י תעניתם והיה התעוררות תשובה דלמטה, לכן שייך לומר "הרב את ריבנו"... מצדנו, אבל גבי חנוכה לא מצינו שום התעוררות תשובה כלל, רק הקב"ה בעצמו היה המעורר לטובה לכך נאמר "רבת" (אהבת חיים עה"מ 66- 76)

צדיקים לעולם

"רבי יוסי פתח: ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ... זכאין אינון ישראל מכל שאר עמין, דקודשא בריך הוא קרא לון צדיקים..." (זוה"ק לך לך צ"ב) כנסת ישראל תמיד חביב לפניו יתב"ש (זוה"ק)

להודיע חיבתם

"דעיקר הנס לא נעשה אלא להודיע להם חיבת המקום עליהם, ...לכן נעשה להם ג"כ נס זה בעניין הנרות שהיא עדות לישראל שהשכינה שורה בהם" (פני יהושע שבת כא:)

"בחנוכה הראה הקב"ה חיבה יתרה לישראל" (קדושת לוי חנוכה)

"...אף שהיה להם שמן טמא דהותרה בציבור, ולא היו זקוקים לנס - בכל זאת הראה הקב"ה אהבתו להם שמתנהג עימהם למעלה מן הטבע" ("עקידת יצחק" לאדמו"ר מאלכסנדר, כ"ו)

"בזה הנס נתגלה אהבתם, שהקב"ה רוצה בהם ושוכן עמהם" (ישמח-ישראל אלכסנדר חנוכה)

"עיקר הנס... להראות לכל באי העולם גודל חביבות בנ"י לפני השי"ת" (עקבי אבירים, ס"ד)

עשה ה' יתברך שיהיה הנס בכהאי גונא להראות אהבתו ית"ש לבנ"י (אהבת חיים עה"מ לרב סגל דייטש נד :)

חפץ הקב"ה להראות לעין כל, חיבתם של ישראל, ועשה להם נס... להודיע חיבתו ית"ש לישראל עם קרובו (בצילא ויחי תשעד לג)

בנר חנוכה נתגלתה חיבתם של ישראל לפני אביהם שבשמים ...שרצה הקב"ה להראות חיבתו לישראל להדליק בנר טהור (מאורות החנוכה סוכטשוב סט עט) וכל ישראל משיבים לו במהדרין מן המהדרין. למה הוצרכו לנס, הלא היו יכולים להדליק שמן טמא? כדי להראות חיבתן נעשה להם נס שימצאו שמן טהור (עיין שו"ת חכם צבי סי' פו, פנ"י שבת כ"א) (מובא בד"ת צאנז א' תקל"ז ח')

מעצמם ומדעתם עשאוהו יו"ט

"שידעו כל הכלל מזה אף שהיו אז במצב שפל מאוד. ובראותם החיבה יתירה משמים שהיו כולם כדאים לנס - קבעו הכלל ישראל מעצמם ומדעתם ועשאוהו יו"ט בהדלקה והלל והודאה.... שלא הוצרכו למילף מהת"ח שבדור, רק בני נביאים הם, והרגישו שצריך כל או"א לעשות זכר לנס נפלא כזה" (שפתי צדיק, חנוכה ה)

ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים

"היה הדור הלז אז בחשכות גדול ובעומק תחתון...ותיקן בזה לדורי דורות ג"כ שהשריש בהם כח אמונה הלז אפילו כשיהיו ח"ו בשפלות גדול... ובדורו של חשמונאי ובניו היו הם המעוררים והמחזיקים באמונה הלז בלב כל ישראל שמוכרח הקב"ה אז להאיר ולעזור אותם משפלותם ... כמו"כ בכל דור ודור ג"כ כאשר כנס"י בשפלות גדול אזי מוכרח השי"ת ברוב רחמיו לעזור ולהעלות מעומק התחתון... אז בימי חשמונאי כשראו שהם בחשכות גדול הבינו ... שהקב"ה מוכרח להושיעם... ועי"ז היו מעוררים החסדים למעלה"

"ומנותר קנקנים... קן מרומז במה שהקב"ה מרחם על כנס"י בעת שפלותם... ואף שאז היו ישראל בשפלות... עכ"ז היו בבחינת וחנותי... וזהו ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים" "למה המשיל את ישראל בכאן לשושנים דווקא? ... כשושנה בין החוחים, למה נמשלו ישראל לשושנה, מה שושנה זו כל שהחוחים והקוצים עוקצים אותה כך היא אדומה ונאה ביותר כך ישראל מה שהעכו"ם מייסרים..., שהיוונים היו אז מצירים... והחשמונאים היו מתגברים באמונתם... ע"כ נקראים בשם שושנים"

"שישראל מצד עצמם לא היו אז בתכלית השלמות ולא היו כדאי לזה הנס, עכ"ז מצד פנימיותם שהשכינה מקננת עצמה בתוכם, מזה נעשה נס הוא לשון ברמה ונס לשושנים ... " (תולדות אדם ביאלא)