הרבנית הילה וולברשטין 23.12.19
"וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל"
מסכת שבת כא/ב:
"מאי חנוכה? ... שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה"
שפת אמת
תרל"ו: לשנה אחרת קבעום ועשאום י"ט בהלל והודאה. דבמה שהקב"ה עושה לנו נסים יש לתת הודאה על גוף הנס, היינו הצלה מאומה הרשעה. וגם להלל לפניו על כל המעשה כי הרבה רווח והצלה לפניו ית' שלא הי' מסבב להצטרך לעשות הנס, רק הוא חיבה יתירה שהשי"ת חפץ לעשות נסים לעמו בנ"י. ובעת שנעשה להם הנס שהיה עת צרה ונושעו מהצרה לא היה להם כ"כ ישוב הדעת והודו להשי"ת על ההצלה. ואח"כ לשנה אחרת הבינו שיש להלל על כל המעשה שסיבב הקב"ה המלחמות כדי לעשות להם נס וקבעוהו בהלל והודאה כי הודאה בעת צרה. והלל בעת הרווח. לכן בנוסח על הנסים מספרין "כשעמדה...להשכיחם...", פירוש שמשבחין על כל הכח וממשלה שנתן להם הקב"ה בכדי שיגמור הדבר לטובתינו. וכן יש ללמוד זה כל פרט איש ישראל שבא בעת צרה ונושע ממנו צריך לתת הודאה על ההצלה, והלל ושבח על כל המעשה. והנה בני ישראל היו מוכרחין לתקן זאת המלחמה עם מלכות יון והביא הקב"ה המלחמה בעת שהיו בבנ"י צדיקים טהורים שיוכל לעשות בימיהם נסים וזהו שמברכין שעשה נסים לאבותינו כי אם היה ח"ו בימינו, לא היה לנו כח לגבור נגדם, והקדים הקב"ה המלחמה הכל לטובתינו.
עין אי"ה, שבת כ"א / הראי"ה קוק
בהלל והודאה. יש כאן שני חלקים שהם מתיחסים אל אלו הימים הטובים. הצד הטוב שישאר לעד לישראל דוקא ע"י פגישת זה המכשול העצום, החוזק הגדול של אמתת האמונה כשיוצאת אל הפועל דוקא במה שכל הדיעות הרעות יוצאות לאור והן מתפשטות מאד, עד שרבים יבהלו משאתן וידמו שהן בולעות את אמונת ישראל. וכאשר למרות כל אלה קמנו ונתעודד, ודבר אלהינו יקום לעולם, הרי דגלם של ישראל וקרנם מתרומם, גם אותם הקנינים שהם טובים לשמש את האור האמיתי של התורה, שנלקחו מאוצר הפגישה היונית, מאותן הדיעות דקריבין לארחא דמהימנותא , שנצרפו ונטהרו באש דת של תורת אמת, להסיר מהן כל סיגיהן ובדיליהן, זאת היא טובה עליונה שמאת ד' היתה זאת להכין הכל להטיב באחרית, ע"ז ראו לקבע הלל. והודאה היא על ההצלה הזמנית מהחרבן שהיה צפוי על ישראל מידי רשע של היונים, לולא ד' שהיה לנו.
שפת אמת תרל"ב: עשאום יו"ט בהלל והודאה. פירוש ע"י שהכירו גודל הישועה מהשי"ת והללו והודו בכל לבבם עי"ז המשיכו הארת הנס לעולם. וכן צריך להיות בכל אדם כשמרגיש איזה ישועה ומתגלה הטוב בגודל חסד ה' וכפי השבח והודיה שנותן, כך נשאר אצלו לדורות. ... והוא כמ"ש שע"י השבח והודאה מעוררין הארה הגנוזה באלה הימים...
הדברים שקבלנו מהמאבק עם יון:
*התפתחות התורה שבעל פה, בעקבות ניצחון החשמונאים הקדושים, וכהמשך להתפתחות הפילוסופיה היונית. המשיכה בכל התפתחות של התושבע בכל הגלויות – יישבות בבבל, ספרד.
*מלכות ישראל – שחזרה בימי החשמונאים, ובעקבותיהם תוכל לחזור אלינו, וב"ה חזרה בדורינו
*העזות – עז כנמר- כח הגבורה – היכולת להילחם.
*זיכוך היופי והאסטטיקה.
"וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל"
מסכת שבת כא/ב:
"מאי חנוכה? ... שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה"
שפת אמת
תרל"ו: לשנה אחרת קבעום ועשאום י"ט בהלל והודאה. דבמה שהקב"ה עושה לנו נסים יש לתת הודאה על גוף הנס, היינו הצלה מאומה הרשעה. וגם להלל לפניו על כל המעשה כי הרבה רווח והצלה לפניו ית' שלא הי' מסבב להצטרך לעשות הנס, רק הוא חיבה יתירה שהשי"ת חפץ לעשות נסים לעמו בנ"י. ובעת שנעשה להם הנס שהיה עת צרה ונושעו מהצרה לא היה להם כ"כ ישוב הדעת והודו להשי"ת על ההצלה. ואח"כ לשנה אחרת הבינו שיש להלל על כל המעשה שסיבב הקב"ה המלחמות כדי לעשות להם נס וקבעוהו בהלל והודאה כי הודאה בעת צרה. והלל בעת הרווח. לכן בנוסח על הנסים מספרין "כשעמדה...להשכיחם...", פירוש שמשבחין על כל הכח וממשלה שנתן להם הקב"ה בכדי שיגמור הדבר לטובתינו. וכן יש ללמוד זה כל פרט איש ישראל שבא בעת צרה ונושע ממנו צריך לתת הודאה על ההצלה, והלל ושבח על כל המעשה. והנה בני ישראל היו מוכרחין לתקן זאת המלחמה עם מלכות יון והביא הקב"ה המלחמה בעת שהיו בבנ"י צדיקים טהורים שיוכל לעשות בימיהם נסים וזהו שמברכין שעשה נסים לאבותינו כי אם היה ח"ו בימינו, לא היה לנו כח לגבור נגדם, והקדים הקב"ה המלחמה הכל לטובתינו.
עין אי"ה, שבת כ"א / הראי"ה קוק
בהלל והודאה. יש כאן שני חלקים שהם מתיחסים אל אלו הימים הטובים. הצד הטוב שישאר לעד לישראל דוקא ע"י פגישת זה המכשול העצום, החוזק הגדול של אמתת האמונה כשיוצאת אל הפועל דוקא במה שכל הדיעות הרעות יוצאות לאור והן מתפשטות מאד, עד שרבים יבהלו משאתן וידמו שהן בולעות את אמונת ישראל. וכאשר למרות כל אלה קמנו ונתעודד, ודבר אלהינו יקום לעולם, הרי דגלם של ישראל וקרנם מתרומם, גם אותם הקנינים שהם טובים לשמש את האור האמיתי של התורה, שנלקחו מאוצר הפגישה היונית, מאותן הדיעות דקריבין לארחא דמהימנותא , שנצרפו ונטהרו באש דת של תורת אמת, להסיר מהן כל סיגיהן ובדיליהן, זאת היא טובה עליונה שמאת ד' היתה זאת להכין הכל להטיב באחרית, ע"ז ראו לקבע הלל. והודאה היא על ההצלה הזמנית מהחרבן שהיה צפוי על ישראל מידי רשע של היונים, לולא ד' שהיה לנו.
שפת אמת תרל"ב: עשאום יו"ט בהלל והודאה. פירוש ע"י שהכירו גודל הישועה מהשי"ת והללו והודו בכל לבבם עי"ז המשיכו הארת הנס לעולם. וכן צריך להיות בכל אדם כשמרגיש איזה ישועה ומתגלה הטוב בגודל חסד ה' וכפי השבח והודיה שנותן, כך נשאר אצלו לדורות. ... והוא כמ"ש שע"י השבח והודאה מעוררין הארה הגנוזה באלה הימים...
הדברים שקבלנו מהמאבק עם יון:
*התפתחות התורה שבעל פה, בעקבות ניצחון החשמונאים הקדושים, וכהמשך להתפתחות הפילוסופיה היונית. המשיכה בכל התפתחות של התושבע בכל הגלויות – יישבות בבבל, ספרד.
*מלכות ישראל – שחזרה בימי החשמונאים, ובעקבותיהם תוכל לחזור אלינו, וב"ה חזרה בדורינו
*העזות – עז כנמר- כח הגבורה – היכולת להילחם.
*זיכוך היופי והאסטטיקה.