הרב גבי קדוש 16.09.19
דברים פרק ל, א
וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה: (ב) וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: (ג) וְשָׁב ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה: (ד) אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ: (ה) וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ: (ו) וּמָל ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ: (ז) וְנָתַן ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ: (ח) וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם:(ט) וְהוֹתִירְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטֹבָה כִּי יָשׁוּב ה' לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ: (י) כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ:
משך חכמה דברים ל, ג
ושב ד' אלדיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך כו' - ... או יאמר כי ישראל אשר המה בשבי שמשתוקקים אל ארץ ישראל ורוצים לברוח מחוצה לארץ כמבור השבי המה ישיב מקודם, ורחמך ושב וקבצך מכל העמים כו' המה הישראלים אשר מצאו קורת רוח בארץ נכריה ובטל מהם התשוקה לארץ הצבי, גם הם יקבצם השם וישיבם אחרי זה.
הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל – לנתיבות ישראל "המדינה כהתקיימות חזון הגאולה"
בתורה מפורש [דברים ד, ל] כי באחרית הימים "כי יבאו עליך כל הדברים האלה" תחילה תשוב "עד ה' אלוקיך", במשמעת כללית של מצותו, ואחרי זה תהיה "שיבת ה' אלוקיך את שבותך", "וקבצך מכל העמים ומקצה השמים" אל ארץ מורשת האבות הקדמונים אשר תחזור ותירש אותה ביתרון הטבה מרובה על זו שלהם, ואחרי זה, אחרי שיבת ההתקבצות וחזרת הירושה הזאת תהיה מאת ה' מילת הלב של האבות ושל הבנים, "לאהבה אותו למען חייך" ו"מתן האלות על אויביך ועל שונאיך אשר רדפוך", ואחרי זה המשך התשובה, במשמעת המעשית המפורטת לכל מצוותיו, ביתרון ברכתו המקבילה אל שכלולה של משמרת המשמעת המפורטת הזאת, - בשלמותה של התשובה אל ה', שהיא אחרי הגאולה של קבוץ הגלויות וירושת הארץ המחודשת".
הרב אלישע וישליצקי זצ"ל:
"וְשָׁב ד' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ד' אֱ-לֹהֶיךָ שָׁמָּה". ה' משיב את שבותנו ומקבץ אותנו. זה גם ברמה הלאומית; כל עדה ממקומה, לאט לאט, שבה ומתקבצת לארץ ישראל. אבל יש בזה גם צד של אותה תשובה הצומחת מתוך הגאולה, ש"ושב וקבצך" זה הכניס בך מחדש את הכוח להתקרב אליו. להתקרב אל רצונו של הבורא בראש ובראשונה בשיבה אל העם, כפי שהוזכר קודם, ובשנית – בשיבה אל הארץ, ומתוך כך גם לכל יתר היבטי התשובה בהמשך. עד כדי כך שהתורה מוסיפה ואומרת: "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ד' אֱ-לֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ". יש איזה כוח מסוים באדם, בעם, בקהילות ישראל, שהוא נידח, הוא רחוק מאוד, וגם משם יקבץ אותו ה' ומשם יקחהו.
המרכיב השני – "והביאך ה' אלקיך אל הארץ..."הוא לא סתם קיבוץ גלויות לאיזה מקום, לא סתם רק אדמה רגילה, אלא זאת אדמת ארץ ישראל, זאת "הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ" ממש כמו שאומר הנביא בפרק שהוא הפטרת פרשת נצבים: "וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ" בחזרתנו לארץ. כאן מופיע הפסוק שרומז באותיותיו לחודש אלול – "וּמָל ד' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ד' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ" מילת הלב. התיקון, הטהרה, הפסקת המונעים מהיכולת להתחדש בקשר עם אלוקים, עם היכולת לקבל שנה חדשה, עם אתגרים חדשים, עם כוחות חדשים. כל זה הוא חלק מפעולת הגאולה והתשובה, חלק ממילת הלב. מתוך כך, גם הביטוי "כִּי תָשׁוּב אֶל ד' אֱ-לֹהֶיךָ..." ולא רק "עַד ד' אֱלֹהֶיךָ", שלפי המהרש"א זאת תשובה יותר גדולה ויותר מלאה.
מסכת סנהדרין (צ"ז ע"ב):
אמר רב: כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים.
ושמואל אמר: דיו לאבל שיעמוד באבלו. כתנאי,
רבי אליעזר אומר: אם ישראל עושין תשובה - נגאלין, ואם לאו - אין נגאלין.
אמר ליה רבי יהושע: אם אין עושין תשובה אין נגאלין? אלא הקב"ה מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב.
תניא אידך, רבי אליעזר אומר: אם ישראל עושין תשובה - נגאלין, שנאמר: "שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם".
אמר לו רבי יהושע: והלא כבר נאמר "חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו", "חנם נמכרתם" בעבודת כוכבים "ולא בכסף תגאלו", לא בתשובה ומעשים טובים.
אמר לו רבי אליעזר לרבי יהושע: והלא כבר נאמר "שובו אלי ואשובה אליכם".
אמר ליה רבי יהושע: והלא כבר נאמר "כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון".
אמר לו רבי אליעזר: והלא כבר נאמר "בשובה ונחת תושעון".
אמר לו רבי יהושע לרבי אליעזר: "והלא כבר נאמר כה אמר ה' גואל ישראל וקדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד מושלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו".
אמר לו רבי אליעזר: "והלא כבר נאמר אם תשוב ישראל נאום ה' אלי תשוב".
אמר לו רבי יהושע: והלא כבר נאמר "ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאור וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה וגו'".
ושתק רבי אליעזר.
רש"י שם:
בתשובה - אם כל ישראל חוזרין בתשובה יבא, ואם לאו לא יבא. דיו לאבל שעומד באבלו - דיו להקב"ה שעומד כמה ימים וימינו אחור, כלומר, אם לא יעשו תשובה אינו עומד באבלו כל הימים אלא ודאי קץ לדבר, לישנא אחרינא דיו לאבל דיין לישראל צער גלות, אפילו בלא תשובה נגאלין. לא בכסף - לא בתשובה ומעשים טובים, דאפילו אין עושין תשובה נגאלין, משום דאמר "חנם נמכרתם" קרי כסף בלשון תשובה. בעלתי אתכם - משמע בעל כרחכם, בלא תשובה. אחד מעיר - אברור הצדיקים ואביאם לציון, אף על פי שאין כולם חוזרין. כה אמר ה' לבזה נפש למתעב גוי - אותן הבזויין ומתועבין בעבירות, אף על פי כן יגאלו, מלכים יראו וקמו. כי למועד מועדים - אלמא יש קץ בדבר . וככלות נפץ יד עם קדש - כשתכלה תקומתם וחוזק ידיהם שהיתה נפוצה אילך ואילך גבורה ותועלת לפשוט אנה ואנה, ואחר שתכלה גבורתם שיהיו שפלים למאד. תכלינה - אלו הצרות ויבא משיח, כדאמרינן כי אזלת יד.
הרב אלישע וישליצקי זצ"ל:
במסכת סנהדרין (צז-צח) נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע האם הגאולה האחרונה תלויה בתשובה או לאו. רבי יהושע אומר שגאולה אינה תלויה בתשובה ורבי אליעזר אומר שתנאי לגאולה היא התשובה שתקדם לה. הסוגיה מפרטת דיון ארוך בין שתי השיטות לאורם של פסוקים שונים. אולם בתוך כל זה עלינו לשאול מה סוברת כל שיטה אודות התשובה, שכן ברור שגם לפי רבי יהושע אין כל משמעות לגאולה שלמה בלא תשובה.
כאן נמצא עומק חידושו של רבנו הרב צבי יהודה - המבוסס על דברי חז"ל, ראשונים ואחרונים - שהיסה כל היסוס אודות בטחון גאולת "בעתה" שאנו נמצאים בעיצומה, ואודות וודאות הכלל והפְּסק שגאולה אינה תלויה בתשובה. מי שאומר שגאולה תלויה בתשובה אומר באותה נשימה שתשובה אינה תלויה בגאולה, כלומר תהליך תשובה כשלעצמו אינו תלוי ואינו קשור מהותית בתהליך של גאולה לאומית וחזרת שכינה לציון. זו תשובה רגילה לקיום מצוותיה של תורה, אלא שאחריה תוכל לבוא הגאולה. אולם מי שאומר כי גאולה אינה תלויה בתשובה אומר באותה נשימה שתשובה כן תלויה בגאולה. התשובה לה אנו מצפים ולשמה אנו פועלים היא תשובה שתלויה בכך שתקדם לה הגאולה.
תהליך שיבת ציון בדורנו הוא תהליך מופלא שרבים פעלו למענו אך הסך הכולל הוא אלוקי לחלוטין. העובדה שהמאפיין העיקרי של התנועה הציונית בכללה אינו המרכיב האמוני-דתי, ומדינת ישראל עדיין אינה חורטת על דגלה את חוקת משנה תורה לרמב"ם, אומרת שהמהלך אינו מהלך המבוסס על זכויות תורניות-דתיות רגילות, אלא של מהלך מסדר גודל אחר. שלב שיבת ציון לו אנו עדים בדורות האחרונים ותחיית המופעים הלאומיים של עם ישראל בארץ ישראל - אחריות לאומית, בטחון, כלכלה, תרבות, תעשייה, חינוך, רווחה - כל אלה מצמיחים כוחות לאומיים ואישיים אדירים בעם ישראל. רק מתוך צמיחתם של כוחות אלו יכולה לצמוח תשובה של אמת הראויה לגאולה האחרונה. את כל מדרגות החיים להן זכינו בדורות האחרונים עלינו לרומם אל ערכם האלוקי הנצחי, לצרוף אותם מסיגיהם ולברר את ערכם הפנימי ואת ייעודם. זהו פשר הייסורים של הגאולה השלישית. תשובה שמגיעה לאחר גאולה שכזאת מלווה בייסורי הצירוף והבחינה באופן מהותי, שכן אלו ממדי תשובה גדולה זו.
זכרנו לחיים... החיים למענך...
פעמים רבות בתקופות של הימים הנוראים אמר הרב אלישע זצ"ל שלדעתו צריך לפסק את הפסוק – "זכרנו לחיים, מלך חפץ בחיים, וכתבנו בספר – "החיים למענך" – אלוקים חיים.
שנזכה להיות אנשים שמקדישים את החיים בשביל הקב"ה, שכל רצונם זה למלא אחר רצון ה'. שנכתב בספר של אנשים שחיים בצורה הזאת".