הרב איציק אמיתי 13.01.20
מרים הנביאה
היאוש: שהיו ישראל... במצרים כמה שנים, ונתיאשו מן הגאולה. (רש"י לתענית טו)
שהיה עמרם ראש סנהדרין באותה שעה, כיון שגזר פרעה ואמר כל הבן הילוד אמר עמרם ולריק ישראל מולידים מיד הוציא את יוכבד... עמדו כל ישראל וגרשו את נשותיהן. (שמו"ר א יג)
תנא: עמרם גדול הדור היה כיון שגזר פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו אמר לשוא אנו עמלין עמד וגירש את אשתו, עמדו כולן וגירשו את נשותיהן. (סוטה יב.)
הנבואה: שבע נביאות (מלשון ניב, רש"י שמות ז א) מאן נינהו שרה מרים דבורה חנה אביגיל חולדה ואסתר (מגילה יד.)
מרים דכתיב "ותקח מרים הנביאה אחות אהרן" ולא אחות משה, אמר רב נחמן אמר רב: שהיתה מתנבאה כשהיא אחות אהרן ואומרת עתידה אמי שתלד בן שיושיע את ישראל (מגילה יד. ומובא ברש"י שמות ט"ו כ)
אמרה לו בתו גזרתך קשה משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ואתה על הזכרים ונקבות, פרעה רשע הוא וגזירתו ספק מתקיימת ספק אינה מתקיימת אבל אתה צדיק וגזירתך מתקיימת (שמו"ר א יג, סוטה יב.)
וכיון ששמע את דבריה הביא אותה לפני סנהדרין ואמרה לפניהם את דבריה. אמרו לו עמרם אתה אסרת ואתה צריך להתיר את הדבר. אמר להם ומה אתם אומרים לי נחזור בחשאי? אמרו לו ומי מודיע לכל ישראל? (פס"ר מג כז)
השינוי: עמד והחזיר את אשתו עמדו כולן והחזירו את נשותיהן... הושיבה באפריון ואהרן ומרים מרקדין לפניה ומלאכי השרת אמרו אם הבנים שמחה (סוטה יב.)
עמד הוא והחזיר את אשתו, עמדו כל ישראל והחזירו נשותיהם. (שמו"ר א יג)
"הושיבה באפריון ומרים ואהרן מרקדים לפניהם, בשמחתם כי על ידי זה יגאלו ישראל" (רמב"ן שמות ב א)
"ותרא אותו כי טוב הוא" ...וחכמים אומרים: בשעה שנולד משה נתמלא הבית כולו אור. (סוטה יב.) ובשעה שנולד נתמלא כל הבית כולו אורה עמד אביה ונשקה על ראשה אמר לה בתי נתקיימה נבואתיך (מגילה יד. שמו"ר א כב)
מתאמצת בנבואתה: וכיון שהשליכוהו ליאור עמד אביה וטפחה על ראשה ואמר לה בתי היכן נבואתיך היינו דכתיב "ותתצב אחותו מרחוק לדעה" לדעת מה יהא בסוף נבואתה (מגילה יד.)
"ותתצב אחותו מרחוק" למה עמדה מרים מרחוק ...כיון שהטילוהו ליאור עמדה אמה וטפחה לה על ראשה אמרה לה בתי והיכן נבואתיך והיינו דכתיב ותתצב אחותו מרחוק וגו' לדעת מה יהא בסוף נביאותה" (שמו"ר א כב, זוה"ק ???? עה"פ מרחוק ה' נראה לי, וראה דברי-ישראל וישב 113 וכרם- הצבי לרב צבי פרבער וישב עמ' עז, "ויראו אותו מרחוק")
כיון שנולד וכבד עול מלכות עמד אביה וטפחה על ראשה אמר לה היכן נבואתיך...ועם כל זאת היא מתאמצת בנבואתה דכתיב "ותתצב אחותו מרחוק"
"ותתצב אחותו" והלא אחות שניהם היתה? אלא שמתוך שנתנה נפשה עליו נקראת על שמו. (מדרש שוחר-טוב, משלי לא יז)
"פועה" שהופיעה פנים כנגד פרעה וזקפה חוטמה בו ואמרה לו אוי לו לאותו האיש כשיבא האלהים ליפרע ממנו. נתמלא עליה חמה להרגה, שפרה שהיתה משפרת על דברי בתה ומפייסת עליה אמרה לו אתה משגיח עליה תינוקת היא ואינה יודעת כלום. (שמו"ר א יג)
הכנת התופים: "ותקח מרים הנביאה את התוף בידה" וכי מנין היה להם לישראל תופים ומחולות במדבר אלא שהצדיקים מובטחים ויודעים שהקב"ה עושה להם נסים וגבורות עם יציאת מצרים והתקינו להם תופים ומחולות.. (ילקוט שמעוני, שמות רנג)
"ותִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרן אֶת הַתּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחלת.
וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לה' כִּי גָאה גָּאָה סוּס וְרכְבוֹ רָמָה בַיָּם" (שמות טו כ-כא)
"ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו..." (במדבר יד כד) רוח מרים אשתו של כלב (תורת בר נש לר' כלב שלזינגר דיוקים לרב וולף במדבר רט)
********************************************************************************************
"וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרן בְּמשֶׁה... וַיּאמְרוּ הֲרַק אַךְ בְּמשֶׁה דִּבֶּר ה' הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר וַיִּשְׁמַע ה'.
וְהָאִישׁ משֶׁה עָנָו מְאֹד מִכּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
...וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאהֶל וְהִנֵּה מִרְיָם מְצרַעַת כַּשָּׁלֶג וַיִּפֶן אַהֲרן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצרָעַת" (במדבר יב א-י)
המְרַגֵּל בַּחֲבֵרוֹ...עוֹבֵר... עַל מִצְוַת עֲשֵׂה (דְּבָרִים כ"ד ט') "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ" וְגוֹ', שֶׁהִזְהִירָנוּ הַתּוֹרָה בָּזֶה, שֶׁנִּזְכּר בַּפֶּה תָּמִיד הָענֶשׁ הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר עָשָׂה ה' יִתְבָּרַךְ לַצַּדֶּקֶת מִרְיָם הַנְּבִיאָה שֶׁלּא דִּבְּרָה אֶלָּא בְּאָחִיהָ אֲשֶׁר אָהֲבַתְהוּ כְּנַפְשָׁהּ, וְגִדְּלַתְהוּ עַל בִּרְכֶּיהָ, וְסִכְּנָה עַצְמָהּ לְהַצִּילוֹ מִן הַיָּם, וְהִיא לא דִּבְּרָה בִּגְנוּתוֹ אֶלָּא מַה שֶּׁהִשְׁוְתָה אוֹתוֹ לִשְׁאָר נְבִיאִים, וְלא דִּבְּרָה בְּפָנָיו שֶׁיֵּבוֹשׁ וְלא בִּפְנֵי רַבִּים, רַק בֵּינָהּ לְבֵין אָחִיהָ הַקָּדוֹשׁ בְּצִנְעָה, וְהוּא לא הִקְפִּיד עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ שֶׁנֶּאֱמַר (בַּמִּדְבָּר י"ב ג') "וְהָאִישׁ משֶׁה עָנָו מְאד", וְאַף עַל פִּי כֵן לא הוֹעִילוּהָ כָּל מַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים וְנֶעֶנְשָׁה בְּצָרַעַת עַל זֶה, קַל וָחומֶר לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם הַטִּפְּשִׁים, הַמַּרְבִּים לְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת עַל חַבְרֵיהֶם, שֶׁבְּוַדַּאי יֵעָנְשׁוּ עַל זֶה מְאד. (פתיחה לח"ח ויסודו ברמב"ם הל' טומאת-צרעת פט"ז הל"י וראה רמב"ן עה"ת)
*****************************************************************************************
ששה לא שלט בהן מלאך המות ואלו הן אברהם יצחק ויעקב משה אהרן ומרים..., משה אהרן ומרים דכתיב בהו על פי ה' והא מרים לא כתיב בה על פי ה' אמר ר"א מרים נמי בנשיקה מתה..., ומפני מה לא נאמר בה על פי ה' שגנאי הדבר לומר (ב"ב יז.)
"ותמת שם מרים" - אף היא בנשיק' מתה, ומפני מה לא נא' בה ע"פ ה' שאינו דרך כבוד של מעלה... (רש"י במדבר כ' א')