הרב אופיר פריד 01.11.21
- בראשית כז, כז
ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה':
- רש"י שם
(כז) וירח וגו' - והלא אין ריח רע יותר משטף העזים, אלא מלמד שנכנסה עמו ריח גן עדן :
- שפתי חכמים שם
לפי שעשו חמד הבגדים האלו מנרוד, ונמרוד ירשן מאדם הראשון, ואדם היה לובשן בגן עדן :
- תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לז עמוד א
...סוגה בשושנים שאפילו כסוגה של שושנים לא יפרצו פרצות והיינו דאמר ליה הוא מינא לרב כהנא אמריתו נדה שרי לייחודי בהדי גברא אפשר אש בנעורת ואינה מהבהבת אמר ליה התורה העידה עלינו סוגה בשושנים שאפילו כסוגה בשושנים לא יפרצו פרצות ריש לפלקיש. הרמון רקתך אפילו ריקנין שבך מלאין מצוות כרמון רבי זירא אמר מהכא וירח את ריח בגדיו אל תיקרי בגדיו אלא בוגדיו.
- בראשית רבה פרשת תולדות פרשה סה, כב
ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו, אמר ר' יוחנן אין לך דבר שריחו קשה מן השטף הזה של עזים ואת אמרת וירח את ריח בגדיו ויברכהו, אלא בשעה שנכנס אבינו יעקב אצל אביו נכנסה עמו גן עדן, הדא הוא דאמר ליה ראה ריח בני כריח שדה, ובשעה שנכנס עשו אצל אביו נכנסה עמו גיהנם.
- המשך שם...
ד"א וירח את ריח בגדיו ויברכהו כגון יוסף משיתא ויקום איש צרורות, יוסף משיתא, בשעה שבקשו שונאים להכנס להר הבית אמרו יכנס מהם ובהם תחלה, אמרין ליה עול ומה דאת מפיק דידך, נכנס והוציא מנורה של זהב, אמרו לו אין דרכו של הדיוט להשתמש בזו אלא עול זמן תנינות ומה דאת מפיק דידך ולא קיבל עליו, א"ר פנחס נתנו לו מכס ג' שנים ולא קיבל עליו, אמר לא דיי שהכעסתי לאלהי פעם אחת אלא שאכעיסנו פעם שניה, מה עשו לו נתנו אותו בחמור של חרשים והיו מנסרים בו, היה מצווח ואומר ווי אוי אוי שהכעסתי לבוראי,
- המשך שם...
ויקום איש צרורות היה בן אחותו של ר' יוסי בן יועזר איש צרידה והוה רכיב סוסיא בשבתא אזל קומי שריתא למצטבלא, א"ל חמי סוסי דארכבי מרי וחמי סוסך דארכבך מרך, א"ל אם כך למכעיסיו ק"ו לעושי רצונו, א"ל עשה אדם רצונו יותר ממך, אמר לו ואם כך לעושי רצונו קל וחומר למכעיסיו, נכנס בו הדבר כארס של עכנא הלך וקיים בעצמו ארבע מיתות בית דין סקילה שריפה הרג וחנק, מה עשה הביא קורה נעצה בארץ וקשר בה נימא וערך העצים והקיפן גדר של אבנים ועשה מדורה לפניה ונעץ את החרב באמצע והצית האור תחת העצים מתחת האבנים ונתלה בקורה ונחנק קדמתו האש נפסקה הנימה נפל לאש קדמתו חרב ונפל עליו גדר ונשרף, נתנמנם יוסי בן יועזר איש צרידה וראה מטתו פרחה באויר אמר בשעה קלה קדמני זה לגן עדן.
- הראי"ה קוק זצ"ל, מדות הראיה - אמונה, אות י
האמונה האלהית הגדולה אשר בלב ישראל, אין לה ערך ולא דוגמה ולא משל, ואפילו האפיקורסות הישראלית היא מלאה אמונה וקדושה, הרבה יותר מכל האמונות של כל הגויים כולם. ואע"פ שהיא מבטאת דברים של קלות-ראש ושל כפירה, בתוכיות הנשמה יש אור-אלהים של דבקות ושל צמאון לאלהים חיים אל אלהי ישראל עד לכדי מסירות-נפש. "וירח את ריח בגדיו, אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו, כגון יקים איש צרורות ויוסי משותא", שהראו את הצפון בלבבם במסירות-נפש נפלאה, ומה שהיה בסוף היה גם כן בתחילה, אלא שכסה אותו הזוהמא החיצונה, שבאה מהשפעתם המסואבה של הגויים, אשר לא ידעו את ד' ובשמו לא קראו, אשר אכלו את יעקב ואת נוהו השמו, לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא, וישראל שבט נחלתו ד' צבאות שמו.
- 9. כתר יונתן בראשית פרשת תולדות פרק כז פסוק כז
ויגש וישק לו ויריח את ריח של בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח של בני כריח של קטורת בסמים שעתידים להקריב בהר בית המקדש שנקרא שדה שבירך אותו יי ובחר להשכין שכינתו שם.
- שם משמואל בראשית פרשת תולדות
...אך יצחק אבינו באשר נזדכך מאד והיה עולה תמימה, גם חשך לא יחשיך ממנו, והיה רואה את האורות של הנשמות הטמונות (בעשו: ר' מאיר, ר"ח בן תרדיון וכל גרי הצדק שבאו מעשו) והיה טהור עינים מראות ברע, ועובי הקליפה היה בעיניו כקרום דק קל וקלוש, ומתוכה היו מאירות לפניו הנשמות הנ"ל... ותכהין עיניו מראות, אפילו ברשע בעלמא היה טהור עינים מראות ברע וכו' וחשב יצחק שיהיה לו תיקון ע"י שיקשור אותו לקדושה, ויהי כדמיון חלבנה המצטרפת לסממני הקטורת.
- רש"י שמות פרק ל פסוק לד
וחלבנה - בשם שריחו רע וקורין לו גלבנא, ומנאה הכתוב בין סמני הקטורת, ללמדנו, שלא יקל בעינינו לצרף עמנו באגודת תעניותינו ותפלותינו את פושעי ישראל שיהיו נמנין עמנו:
- שם משמואל בראשית פרשת תולדות תרע"ו
...ובאמת היתה זו עצה טובה להגביה את כל העולם וראוי' העצה ליצחק הצדיק. אך כל זה היה באם היה עשו על כל פנים כפושעי ישראל שדוגמתם היא חלבנה שבקטורת, אך באמת היה עשו שורש נחש הקדמוני כבתרגום נחשירכן, שפירושו בו שהיה נחש חקוק על ירכו, ורעתו היא בעצם כמו נחש שכוונתו להזיק, שלאיש כזה אין הקישור מועיל לו לעוררהו בתשובה, ואף אור הנשמות הטמונות בו אין ברוחן להשיבהו למוטב כמ"ש (ירמי' י"ג) היהפוך כושי עורו וגו', והוא והן מחולקים ונפרדים לגמרי ואין צירוף להן עמו, שהוא תכלית הרע והן כעצם השמים לטוהר, והקישור לקדושה לשורש נחש כזה עוד מגרע גרע ומוסיף להרשיע יותר. והדמיון שהיה ליצחק בו איננו מפאת החסרון שביצחק אלא מצד מעלתו שהיה טהור עינים מראות ברע והחושך של הנחש הקדמוני לא החשיך מפניו את אורות הנשמות הנ"ל, ובעיניו של יצחק היה כל ההסתר כקרום דק באופן שמעט אור ידחה את החושך:
- הראי"ה קוק זצ"ל, אורות התחיה פרק יב
הנטיה הלאומית בישראל היא שדה אשר ברכו ה', שאע"פ שאין בה עדיין גדולים גמורים, מפני השממון הגדול של הגלות, ראויה היא, על ידי עבודה רוחנית ומעשית, שיצמחו בה כל הגדולים הטובים שבעולם להוציא משפעה נשמות גדולות ועליונות המאירות את כל העולם כולו בכבודן. ויש לעומת זה נטיה לאומית של גוים, שהיא חורבה ומדבר, שבשום אופן אינה ראויה לגדל צמחים, והצמחים הרעים כגפן סדום, חמת תנינים ואשכלות מרורות, הלא העדרם טוב ממציאותם, ונמצא שהכל הוא בהם העדר גמור וחורבן מוחלט, ואותם "הגויים חרב יחרבו". רק ההשפעה של הקדש, המעורב בנטיה הלאומית הישראלית, מרטבת את אלה הנטיות האנושיות בכלל ומחזירתן לטובה, עד בואן גם הן לידי עילוי להיות ראויות על ידי תכיפת חבורן ויחסן אל ישראל, להצמחה רוחנית. "ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת", אשר כל זה בא יבא על ידי גאולתם השלמה של ישראל שתקדים לבא.