פרשת שמות /חלק ב' | כיסופים - המרכז לצמיחה רוחנית ישראלית

צפה בשיעור

תינוקן של שתי אימהות ובתיה בת פרעה

(א) וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי: (ב) וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים: (ג) וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר: (ד) וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ: (ה) וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר וַתֵּרֶא אֶת הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ: (ו) וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה: (ז) וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ אֶל בַּת פַּרְעֹה הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת וְתֵינִק לָךְ אֶת הַיָּלֶד: (ח) וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה לֵכִי וַתֵּלֶךְ הָעַלְמָה וַתִּקְרָא אֶת אֵם הַיָּלֶד: (ט) וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת שְׂכָרֵךְ וַתִּקַּח הָאִשָּׁה הַיֶּלֶד וַתְּנִיקֵהוּ: (י) וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וַיְהִי לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ: (יא) וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו: (יב) וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל: שמות פ"ב

"ותביאהו לבת פרעה" וגו', היתה בת פרעה מנשקת ומחבקת ומחבבת אותו כאלו הוא בנה ולא היתה מוציאתו מפלטרין של מלך, ולפי שהיה יפה הכול מתאווים לראותו מי שהיה רואהו לא היה מעביר עצמו מעליו, והיה פרעה מנשקו ומחבקו והוא נוטל כתרו של פרעה ומשימו על ראשו כמו שעתיד לעשות לו כשהיה גדול, וכן הקדוש ברוך הוא אמר לחירם (יחזקאל כח) "וָאוֹצִא אֵשׁ מִתּוֹכְךָ הִיא אֲכָלַתְךָ וָאֶתֶּנְךָ לְאֵפֶר עַל הָאָרֶץ לְעֵינֵי כָּל רֹאֶיךָ", וכן בת פרעה מגדלת מי שעתיד ליפרע מאביה, ואף מלך המשיח שעתיד ליפרע מאדום יושב עמהם במדינה שנאמר (ישעיה כז) "שָׁם יִרְעֶה עֵגֶל וְשָׁם יִרְבָּץ וְכִלָּה סְעִפֶיהָ". והיו שם יושבין חרטומי מצרים ואמרו מתייראין אנו מזה שנוטל כתרך ונותנו על ראשו, שלא יהיה זה אותו שאנו אומרים שעתיד ליטול מלכות ממך, מהם אומרים להורגו מהם אומרים לשורפו, והיה יתרו יושב ביניהן ואומר להם הנער הזה אין בו דעת אלא בחנו אותו והביאו לפניו בקערה זהב וגחלת, אם יושיט ידו לזהב יש בו דעת והרגו אותו, ואם יושיט ידו לגחלת אין בו דעת ואין עליו משפט מות, מיד הביאו לפניו ושלח ידו ליקח הזהב ובא גבריאל ודחה את ידו ותפש את הגחלת והכניס ידו עם הגחלת לתוך פיו ונכוה לשונו, וממנו נעשה כבד פה וכבד לשון, "ותקרא שמו משה", מכאן אתה למד שכרן של גומלי חסדים, אף על פי שהרבה שמות היו לו למשה לא נקבע לו שם בכל התורה אלא כמו שקראתו בתיה בת פרעה ואף הקדוש ברוך הוא לא קראהו בשם אחר. שמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה א סי' כו

2א. "ותהר האשה ותלד בן", א"ר יהודה מקיש לידתה להורתה, מה הורתה שלא בצער אף לידתה שלא בצער מכאן לנשים צדקניות שלא היו בפיתקה של חוה, ותרא אותו כי טוב הוא, תני ר"מ אומר טוב שמו, רבי יאשיה אומר טוביה שמו [...] ורבנן אמרי בשעה שנולד משה נתמלא כל הבית כולו אורה, כתיב הכא ותרא אותו כי טוב הוא, וכתיב התם (בראשית א) וירא אלהים את האור כי טוב. [...] "ולא יכלה עוד הצפינו", למה לפי שהמצריים היו הולכין בכל בית ובית שהיו חושבין בו שנולד שם תינוק ומוליכין לשם תינוק מצרי קטן והיו מבכין אותו כדי שישמע תינוק ישראל קולו ויבכה עמו. שמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה א סי' כ

2ב. ותרד בת פרעה לרחוץ, ארז"ל שירדה לרחוץ מגלולי בית אביה, ויש אומרים שנצטרעה וכיון שפשטה ידה לאותו צדיק נתרפאת ותשלח את אמתה שנמשכה ידה ונתמתחה... מדרש תנחומא (ורשא) פרשת שמות סי' ז

2ג. "ותפתח ותראהו", ותרא לא נאמר אלא ותראהו, אמר רבי יוסי בר חנינא שראתה עמו שכינה, והנה נער בוכה, קרי ליה נער וקרי ליה ילד, תני הוא ילד וקולו כנער, דברי ר' יהודה, אמר לו רבי נחמיה א"כ עשיתו בעל מום למשה רבינו ע"ה, אלא מלמד שעשתה לו אמו חופת נעורים בתיבה, בוכה, היה בוכה ואומר שמא לא אזכה ואראה אחותי הממתנת לי, ד"א והנה נער בוכה ילד היה ומנהגו כנער, בא גבריאל והכה למשה כדי שיבכה ותתמלא עליו רחמים, ותחמול עליו, כיון שראתה אותו בוכה חמלה עליו, ותאמר מילדי העברים זה.

שמות רבה (וילנא) פרשת שמות פרשה א סי' כד

שלחו ליה למר עוקבא: לדזיו ליה כבר בתיה, שלם! תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לא עמוד ב

3א. לדזיו ליה כבר בתיה – כמשה שהוא בן בתיה, למי שמקרין עור פניו כמשה רבינו שגידלתו בתיה בת פרעה. רש"י סנהדרין לא ע"ב

(טו) וּבְנֵי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה עִירוּ אֵלָה וָנָעַם וּבְנֵי אֵלָה וּקְנַז: (טז) וּבְנֵי יְהַלֶּלְאֵל זִיף וְזִיפָה תִּירְיָא וַאֲשַׂרְאֵל: (יז) וּבֶן עֶזְרָה יֶתֶר וּמֶרֶד וְעֵפֶר וְיָלוֹן וַתַּהַר אֶת מִרְיָם וְאֶת שַׁמַּי וְאֶת יִשְׁבָּח אֲבִי אֶשְׁתְּמֹעַ: (יח) וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וְאֶת חֶבֶר אֲבִי שׂוֹכוֹ וְאֶת יְקוּתִיאֵל אֲבִי זָנוֹחַ וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח מָרֶד: דברי הימים א פ"ד

4א. רבי שמעון בן פזי כי הוה פתח בדברי הימים אמר הכי: כל דבריך אחד הם, ואנו יודעין לדורשן. "ואשתו היהדיה ילדה את ירד אבי גדור ואת חבר אבי שוכו ואת יקותיאל אבי זנוח ואלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח מרד". אמאי קרי לה יהדיה - על שום שכפרה בעבודה זרה, דכתיב ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור, ואמר רבי יוחנן: שירדה לרחוץ מגילולי בית אביה. [...] אשר לקח מרד, וכי מרד שמו? והלא כלב שמו! אמר הקדוש ברוך הוא: יבא כלב שמרד בעצת מרגלים, וישא את בת פרעה שמרדה בגלולי בית אביה. בבלי מגילה דף יג עמוד א

5. "ותקרא שמו משה", משוי היה ראוי לומר, שהרי משה משוי היה ? אלא על שם ישראל שהוא משה אותם והוציאם ממצרים.

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת שמות פרק ב

5א. ד"א ויהי בחצי הלילה, הה"ד (משלי לא) טעמה כי טוב סחרה לא יכבה וגו', [...] הנקבות הבכורות אף הן מתות חוץ מבתיה בת פרעה שנמצא לה פרקליט טוב זה משה שנאמר (שמות ב) ותרא אותו כי טוב הוא, לפיכך אמר שלמה טעמה כי טוב סחרה (משלי לא) ותקם בעוד לילה, באיזה לילה ויהי בחצי הלילה. שמות רבה (וילנא) פרשת בא פרשה יח סי' ג

5ב. במסכת סופרים [פכ"א ה"ג] יש אין מתענין בניסן, אלא הבכורות בע"פ, ואפי' נקיבות כדאמרי' במדרש, [שמו"ר י"ח ג'] בתיה בת פרעה היתה ראויה למות לולי זכות משה. האגודה מסכת פסחים פרק י - ערבי פסחים

וכן אתה מוצא שכל דבר שאדם נותן נפשו עליו נקרא על שמו. בשלשה דברים נתן נפשו משה עליהם ונקראו על שמו. נתן נפשו על התורה ונקראת על שמו שנ' זכרו תורת משה עבדי (מלאכי ג כב) [...] נתן נפשו על ישראל נקראו על שמו שנ' "לך רד כי שחת עמך" (שמות לב ז) והלא עם ה' הם שנ' והם עמך ונחלתך (דברים ט כט) ואומר באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו (יחזקאל לו כ) הא מה ת"ל לך רד כי שחת עמך לפי שנתן נפשו עליהם נקראו על שמו. והיכן מצינו במשה שנתן נפשו עליהם שנ' ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם (שמות ב יא) וכתיב ויפן כה וכה הא לפי שנתן נפשו עליהם נקראו על שמו.

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דשירה פרשה א

תשעה נכנסו בחייהם לגן עדן, ואילו הן, חנוך, אליהו, ומשיח, ואליעזר עבד אברהם, ועבד מלך הכושי, וחירם מלך צור, ויעבץ בן בנו של ר' יהודה הנשיא, וסרח בת אשר, ובתיה בת פרעה, ויש אומרים, הוצא חירם מלך צור, והכנס תחתיו ר' יהושע בן לוי.

מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק א הלכה יח

7א. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביאה מהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא, ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא. זוהר כרך ג (במדבר) פרשת שלח לך דף קסז עמוד ב

דהנה כתב האריז"ל (פע"ח ש' ר"ח חנוכה ופורים פ"ד) כל הגאולות שהיו מימות עולם הכל היה על ידי הארת מדת הוד, על כן כל הגאולות היו בצירוף אשה אשר נעשה הנס על ידה (כי הוד הוא בבחינת נוקבא איהו בנצח ואיהי בהוד), על כן גאולת מצרים התחילה להתנוצץ על ידי בתיה בת פרעה, ובסיסרא היתה דבורה (ונ"ל שגם בצאתם מגלות בבל בעת שנהרג בלאשצר נאמר בספר דניאל [ה י] אשר אשת בלאשצר יעצה אותו להביא את דניאל לפתור לו כתיבת המלאך ביה בליליא קטיל בלאשצר [שם ל]), פרס ומדי על ידי אסתר, יון על ידי יהודית כנודע, אבל הגאולה העתידה ב"ב בצאתנו מגלות אדום תהיה על ידי הארת נצח...

בני יששכר מאמרי חודש כסלו - טבת מאמר ג - נר מצוה