הרב אופיר פריד 20.12.21
יסודות אמונה מתוך פרשת השבוע -
פרשת שמות – שעבוד מצרים ואחדות ההפכים
- מהר"ל מפראג, ספר 'גבורות ה'' פרק ה
במדרש במדבר רבה (פרשה י"ט) "מי יתן טהור מטמא לא אחד" כגון אברהם מתרח חזקיה מאחז יאשיה מאמון ישראל מאומות מי עשה כן מי גזר כן לא יחידו של עולם ע"כ.
ביארו רז"ל כי המדה נותן כן להיות יוצא טהור מטמא, לכך הכתוב אומר לא אחד ולמה לו לומר לא אחד, רק רוצה לומר כי מפני שההפכים יש להם סבה אחת שאין המציאות מחולק רק יש להם סבה אחת, וזהו הסבה הראשונה שבאו ההפכים מאתו ומפני זה יוצאים זה מזה, לכך אמר לא יחידו של עולם המאחד את המציאות ובשביל שהוא מאחד הכל לפיכך יוצאים ההפכים זה מזה, שאלו לא היה להם התאחדות לא היו יוצאים זה מזה, ומצד שהוא יתברך מאחד את המציאות יצאו זה מזה, ואף המציאות הרע הוא מאחד, והרי דבר זה עמוק מאוד.
- המשך שם...
...כי ראוי בפרט שיהיו ההפכים יוצאים זה מזה כמו שאמרנו, בעבור היחוס וההצטרפות שיש להם ביחד, ששני הפכים משלימים להיות הכל בלי חסרון, שהרי יש כאן דבר והפכו ואין עוד דבר חסר, וזהו ענין האחדות שאין לענין האחדות רק שהוא הכל ואין חוץ ממנו... וכל שההפכים יותר רחוקים זה מזה, יותר ראוים לצאת זה מזה, שבשביל כך הם הכל, במה שזה קצה האחד והשני הוא הקצה השני ובזה הם הכל, וזה שיצא אברהם מתרח חזקיה מאחז:
- הראי"ה קוק זצ"ל, אגרות הראי"ה חלק א, אגרת קי
...מצד המחשבה העליונה, הסוקרת את עמקם של דברים, אין במציאות כלל הפכים, וכל מה שיש הפכים יש שם בודאי איזה תנאי נעלם, שכשיתפרש נמצא ששני המשפטים, שנראו במבטא ובציור הפכים, שאחד מהם בנוי על צד אחד מהמשפט והשני על צד אחר, ונמצא שעל ידי שני ההפכים יחדיו אנו רואים את המשפט משני צדדיו. ונמצא שאין כאן הפכים בדרך החלט, ומצדם אין כאן נושא אחד, כיוון שהיחושים של הנושא הם שונים.
- שם, סוף פרק ד
כי הצורה הנבדלת הוא הפך לחומר ומכל מקום יש להם יחוס וחבור מצד שהחומר והצורה מתיחסים, עם שהם הפכים ביחד יש קצת התיחסות והתאחדות בין הצורה ובין החומר. כי ההפכים כמו אלו בודאי מתיחסים, כמו לובן והשחרות אף על גב שהם הפכים מתיחסים זה לזה, כי שניהם הם נכללים במראה והם כוללים המראה שזה נוטה לקצה הלובן וזה נוטה לקצה השחרות. וכל הפכים בעולם הם תחת מין אחד, ואם לא כן לא היו הפכים, כמו המתיקות והשחרות שאינם הפכים ואינם תחת מין אחד. כך ישראל ומצרים אף על גב שהם הפכים, כי ישראל הצורה הנבדלת ומצריים הם החומר, מכל מקום שייך יחוס ביניהם כי החומר והצורה משלימים מציאות אחד ודבר זה התיחסות בודאי.
- המשך שם...
ואף על גב שכבר אמרנו למעלה כי לכך נשתעבדו במצרים מפני שהיו מצרים הפך להם, ולכך היו משועבדים למצרים והיה מקוים בהם ועבדום וענו אותם, מכל מקום לא היו גרים ביניהם אם לא בשביל כי ההפכים במה שהם הפכים כמו אלו מתיחסים זה לזה. ולכך הם גם כן פועלים זה בזה, כי לא יפעל המתיקות במה שהוא מתיקות בשחרות ולא יפעל החמימות בשחרות, רק יפעל החמימות בקרירות שהם תחת איכות אחד וכן יפעל המתיקות בחמיצות שהם תחת איכות אחד, ואי אפשר רק שיהיה כאן שתוף. לכך אמרה תורה לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו דור שלישי וגו' (דברים כ"ג) כלומר אף על גב שודאי מצרים היו הפכים לישראל כמו שנתבאר למעלה, הפכים אלו אינם נבדלים לגמרי ולכך דור שלישי יבא להם, וזה הענין הוא במצרים.
- המשך פרק ה'
ואם תשאל ולמה צריך להפכים, ולמה לא תהא בריאת אברהם בלבד מבלי הפכו, אחר שאמרנו כי עיקר הבריאה היא בריאה זאת וכל אשר היה זולתו לא היה בהם בריאה, שאם תשאל כך לא מחכמה שאלת על זאת. כי הדברים האלו ידועים בעצמם, כי לא ברא הקדוש ברוך הוא את אברהם בלבד בעולם... כי בריאת העולם הזה אין במציאותו השלימות בכולו, כמו שתמצא האדם אשר ברא הקדוש ברוך הוא ויש בחלק ממנו דבר נכבד הוא השכל, ואין עליך לשאול למה לא בראו שכלי בלא חומר, כי אין מדריגת האדם נותן כך שיהא שלם כל כך שיהא כלו שכלי, ואמנם בחלק ממנו ימצא זה.
- המשך שם...
וכך היה בכלל העולם אשר אין מדריגת העולם שיהא בכללו השלימות, רק בריאת עולם במדריגה אשר השלימות יש חלק ולא בכללו, ואלו לא נברא בעולם רק אברהם וזרעו היה מדריגת העולם הזה שהוא כולו שלם. והנה זהו ענין אברהם ואומה הנבחרת שהם חלקים, ואי אפשר מבלתי האומות שאין שלימות העולם רק בחלק לבד, והחלק הזה בחלק ה' כדכתיב (דברים ל"ב) כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו.
- המשך שם...
וזאת הסבה שהיו ישראל יושבים במצרים אומה שהיא הפך להם כמו שהתבאר ואברהם באור כשדים. אמנם התיחסות זה מצד הפועל שהוא הכל ויבא ממנו הכל, ולכך הם מתיחסים אבל בעצמם הם נבדלים, ולכך בהוית הפכים אלו דווקא יש להם חבור ביחד, כמו שהיה לישראל כאשר היו מתהוים במצרים שהם הפכים להם וכן אברהם נולד באור כשדים שהוא הפכי לו ויצא אברהם מתרח, ואחר כך היו נבדלים זה מזה במה שהם בעצמם נבדלים בתכלית. ולפיכך אמר (שמות י"ד) לא תוסיפו לראותם עד עולם במה שהם נבדלים זה מזה, רק לענין הוייה שיהיו הם לעם ישראל יש להם חבור כמו שהתבאר למעלה, כי יש התיחסות בהוייתם יחד ובעצמם הם נבדלים. וכן אברהם אחר שנולד באור כשדים אמר לו (בראשית י"ב) לך לך מארצך וגו'.
- הראי"ה קוק זצ"ל, אורות ישראל פרק ה, ג
צדקה עשה הקב"ה עם עולמו, מה שלא נתן כל הכשרונות במקום אחד, לא באיש אחד ולא בעם אחד, לא בארץ אחת, לא בדור אחד ולא בעולם אחד, כי אם מפוזרים הם הכשרונות, והכרח השלמות, שהוא כח המושך היותר אידיאלי, הוא הגורם להמשך אחרי האחדות המרוממה, המוכרחת לבא בעולם, והיה ביום ההוא יהיה ד' אחד ושמו אחד. אוצר סגולת עולמים בישראל הוא גנוז. אבל כדי לאחד במובן כללי ג"כ את העולם עמם מוכרחים צדדי כשרונות מיוחדים להיות חסרים בישראל, כדי שיושלמו ע"י העולם, וכל נדיבי עמים...
- הראי"ה קוק זצ"ל, אורות התחיה, ל
...היהדות של העבר, ממצרים ועד הנה, מלחמה ארוכה היא נגד הטבע, בצדו הכעור, של טבע האנושי הכללי, אפילו טבע האומה וטבעו של כל יחיד. לחמנו בטבע כדי לנצחו כדי לרדותו בתוך ביתו, הוא נכנע בפנינו, העולמות הולכים ומתבסמים, בעצם עומק הטבע תביעה גדולה מתגברת לקדושה ולטהרה, לעדינות נפש ולזכוך החיים, אליהו בא לבשר שלום ובנשמתה הפנימית של האומה זרם חיים של טבע מתפרץ, והוא הולך ומתקרב אל הקודש. זכירת יציאת מצרים הולכת ונעשית לזכירת יציאת שעבוד מלכיות ההולכת ומתרקמת, והננו כולנו הולכים ומתקרבים אל הטבע והוא מתקרב אלינו, הולך הוא ונכבש לפנינו ודרישותיו הולכות ומתתאמות עם דרישותינו האציליות ממקור הקודש. הרוח הצעיר התובע את ארצו, שפתו, חרותו וכבודו, ספרותו וכחו, רכושו, רגשותיו, נזרמים הם ע"י שטף של טבע, שבתוכיותו מלא הוא אש קודש.