הרב ברוך הרניק 11.10.21

"אשת חיל מי ימצא" – נשות חיל בספר הספרים

 

 

 

מסכת ברכות דף נז עמוד ב

שלשה כתובים גדולים הם: הרואה ספר תהלים - יצפה לחסידות,

                                            משלי - יצפה לחכמה, איוב - ידאג מן הפורענות.

 

משלי פרק א, א-ז

מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: 

לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה: 

לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים: 

לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה לְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּה: 

יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה: 

לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם: 

יִרְאַת ה' - רֵאשִׁית דָּעַת  , חָכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ

 

 

רש"י

משלי - כל דבריו דוגמות ומשלים משל התורה באשה טובה ומשל העובדי גלולים באשה זונה:

 

 

 

 

 

 

 

רלב"ג

(א) משלי - הנה המשל הוא דבר נאמר על צד הדמיון פעם לתת ציור בדבר הנרצה לדבר בו ופעם להעיר על ענין הדבר אשר יכוין בו מצד שהוא מרוחק או נרצה או מה שידמה לזה וזה כי הדבר המרוחק ימשיל אותו בדבר שיש לו בו קצת דמיון שהוא יתבאר הענין בדבר הנרצה ובשאר מה שידמה לזה:

 

 

משלי פרק לא, י-לא

אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא ?

                וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ: 

 

בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר: 

גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ: 

דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ: 

הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ: 

וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ: 

זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ נָטְעָה כָּרֶם: 

חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ וַתְּאַמֵּץ זְרֹעוֹתֶיהָ: 

טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ: 

יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ: 

כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן: 

לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים: 

מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ: 

נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ: 

סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי: 

עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן: 

פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ: 

צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל: 

קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ:

רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה: 

שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל: 

תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ:

 

מסכת ברכות דף ד עמוד ב

אמר רבי אלעזר אמר רבי אבינא: כל האומר 'תהלה לדוד' בכל יום שלש פעמים - מובטח לו שהוא בן העולם הבא.

מאי טעמא?

אילימא משום דאתיא באל"ף בי"ת - נימא [תהלים קי"ט] אשרי תמימי דרך דאתיא בתמניא אפין!

אלא משום דאית ביה "פותח את ידך"

נימא הלל הגדול דכתיב ביה: [תהלים קל"ו] 'נתן לחם לכל בשר'!

אלא: משום דאית ביה תרתי.

 

 

בראשית פרק מז, ה-ו

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ וְאַחֶיךָ בָּאוּ אֵלֶיךָ:  אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִוא בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת אָבִיךָ וְאֶת אַחֶיךָ יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וְאִם יָדַעְתָּ וְיֶשׁ בָּם אַנְשֵׁי חַיִל וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל אֲשֶׁר לִי:

 

רשב"ם : אנשי חיל - ראויים לגבורה ולשררה, כמו אשת חיל את.

 

בראשית רבה פרשת בראשית פרשה יז

מעשה בחסיד אחד שהיה נשוי לחסידה אחת ולא העמידו בנים זה מזה,

אמרו אין אנו מועילים להקב"ה כלום, עמדו וגרשו זה את זה,

הלך זה ונשא רשעה אחת ועשתה אותו רשע,

הלכה זאת ונשאת לרשע אחד ועשתה אותו צדיק, הוי שהכל מן האשה.

 

 
 

מדרש משלי פרשה לא

 [י] אשת חיל מי ימצא.

זו היא התורה. ורחוק מפנינים מכרה. שהיתה לפני לפנים, וזכה משה והורידה למטה לארץ. בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר. שלא חסר בה דבר.

 

[יד] היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה. אמר ר' שמעון בן חלפתא אם אין אדם מגלה עצמו על דברי תורה אינו למד תורה לעולם, ואין לחם אלא תורה, שנאמר לכו לחמו בלחמי (משלי ט ה).

 

[טו] ותקם בעוד לילה. כל זמן שתלמיד חכם יושב ועוסק בתורה בלילה, הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד [ביום], שנאמר יומם יצוה [ה'] חסדו ובלילה שירה עמי

 

 ד"א אשת חיל מי ימצא.

אמרו מעשה היה בר' מאיר שהיה יושב ודורש בבית המדרש בשבת במנחה, ומתו שני בניו,

מה עשתה אמן ? הניחה שניהם על המטה ופרשה סדין עליהם,

במוצאי שבת בא ר' מאיר מבית המדרש לביתו,

אמר לה היכן שני בני ?

אמרה לבית המדרש הלכו,

אמר לה צפיתי לבית המדרש ולא ראיתי אותם,

נתנו לו כוס של הבדלה והבדיל,

חזר ואמר היכן שני בני,

אמרה לו הלכו למקום אחר ועכשיו הם באים,

הקריבה לפניו המאכל ואכל ובירך,

לאחר שבירך אמרה לו רבי שאלה אחת יש לי לשאול לך,

אמר לה אמרי שאלתך,

אמרה לו: רבי קודם היום בא אדם אחד ונתן לי פקדון, ועכשיו בא ליטול אותו, נחזיר לו או לא, אמר לה: בתי מי שיש פקדון אצלו הוא צריך להחזירו לרבו,

אמרה לו רבי חוץ מדעתך לא הייתי נותנת אצלו,

מה עשתה תפשתו בידה, והעלה אותו לאותו חדר, והקריבה אותו למטה, ונטלה סדין מעליהם, וראה שניהם מתים ומונחים על המטה,

התחיל בוכה ואומר בני בני רבי רבי, בני בדרך ארץ, ורבי שהיו מאירין פני בתורתן,

באותה שעה אמרה לו לר' מאיר רבי לא כך אמרת לי אני צריך להחזיר הפקדון לרבו,

אמר, ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך (איוב א כא).

אמר ר' חנינא בדבר הזה נחמתו ונתיישבה דעתו, לכך נאמר אשת חיל מי ימצא.